המושג סימביוזה הוא מושג המתאר יחסים בטבע בין שני בעלי חיים שהן עוינים זה לזה אבל לצורך אינטרסים משותפים הם משתפים פעולה ביניהם. כך זה עם הזרזיר והכריש שמאפשר לזרזיר לאכול את פירורי המזון שנותרו בשיניו, מבלי שהוא יבלע אותו. זה נהנה ממזון זמין וזה הכריש נהנה מניקוי שיניים אקסטרה. זו מהות הקשר הסימביוטי בין שני היצורים וזה המשל.
והנמשל הוא הזוג שמתניהו שכל מומחה לשפת גוף ירגיש את האילוץ של שני בני הזוג במסגרת הקירבה ה''חמה'' לכאורה ביניהם. המצב כשהם שלובי ידיים מזכיר יותר אזיק לא אלקטרוני, אלא כי אם אזיק מוחשי, כאילו שיש איזשהוא סעיף בהסכם אותו טוען דויד ארצי שראה במו עיניו, לפיו נתניהו חייב להפגין אהבה לאשתו החוקית. והרי זו אותה אישה שהוא הכריז בשידור חי על בגידתו בה בחדשות בפריים טיים. אין השפלה גרועה מזו לאשתו שלא השתחררה עד עצם היום הזה מן הטראומה הזאת.
אבל מה לא עושים למען השלטון ומנעמיו? אז בולעים את הרוק וממשיכים הלאה.
הנרי הרביעי אמר ''שצרפת שווה מיסה'' לצורך השלטון, ושררה נתניהו אומרת כי שהשלטון שווה ''מספר זר''. מאז ה''גברת'' שומרת על בעלה הנואף והחרמן בשבע עיניים, והוא לא יכול להשתחרר מ''תפיסת נלסון'' שלה גם שהוא נוסע לחו''ל ולו ללילה אחד.
ממש ''אסיר זיון''. הוא אגב כדי שלא יהיה לו דיסונאנס קוגניטיבי הוא טוען שאשתו מוסיפה כבוד שהיא נלווית אליו בביקוריו הממלכתיים. אבל זה הבל ורעות רוח, כי אפשר שלא להזכר בזריקת החלה המסורתית בטקס קבלת הפנים באוקראינה. זו שרגילה לזרוק נעליים על עובדות המעון המסכנות שלה על שלא צחצחו אותן כראוי, לפי כתבת תחקיר ב''ידיעות האחרונות'' בשנת 2009 מה זה בשבילה להשליך חתיכת חלה באוקראינה. יש הרבה שהיו מעדיפים להיות מחלקי תה במשרד ממשלתי, מאשר להיות ראשי ממשלה עם צרה שכזאת בדמות הגברת ''החסודה'', שלטענת בעלה תשעה קבין של חוכמה מעשרה שירדו לעולם היא נטלה. את צרחותיה של אותה גברת ''חכמה'' הם חלק מההיסטריה של עם ישראל יש להשמיע את זה בלופ. אבל נתניהו מוכן לשלם כל מחיר משפיל כדי להיות ראש ממשלה, אז זה מגיע לו, אם להשתמש בלשונה של גולדה מאיר שאפילו היא הייתה ראש ממשלה יותר ראויה מנתניהו.
למרות שיש לשמוח לאידו של נתניהו ראוי שהוא יעוף לנו מהעיניים יחד עם אשתו ובן הביאושים שלו, חובב מופעי חשפנות ויפה שעה אחת קודם.
